היה היתה אישה שנורא רצתה להיות.
היו לה ידיים ורגליים ועיניים ושפתיים
וכל מה שבינהם.
והיא לא זכרה מה עושים עם זה.
מזל שהיו המון אנשים מסביב והיא יכלה להסתכל עליהם ולחקות אותם.
את זה היא היתה עושה לפעמים. מחקה.
אה, הייתה אומרת לעצמה. כנראה שככה זה עובד.
איברים למשל.
או ללכת לישון.
או לקום.
היו דברים שהיא ידעה לעשות בעצמה,
כמו לשתות ארק.

אבל רוב הזמן היא חיכתה.